קיוטו ביומיים- אם טוקיו היא תל אביב של יפן, קיוטו היא ירושלים.
טוקיו מהירה, מודרנית, עמוסה בגורדי שחקים, שלטי ניאון ומיליוני אנשים שממהרים ממקום למקום.
קיוטו, לעומתה, מרגישה מסורתית, היסטורית ואפילו קצת רוחנית.
אחרי חמישה ימים עמוסים בטוקיו, הבן שלי עומר ואני עלינו על רכבת השינקנסן והמשכנו ליומיים בקיוטו.
יומיים הם לא הרבה זמן כדי להכיר עיר חשובה כמו קיוטו, אבל הם בהחלט הספיקו לנו כדי לטייל ברובע גיון, לראות גיישות, לבקר בפגודת יאסאקה, לאכול הרבה בשר והרבה מאצ'ה, ולגלות צד אחר לגמרי של יפן.
קיוטו ביומיים – ראשי פרקים
מטוקיו לקיוטו ברכבת השינקנסן
הדרך הטובה ביותר להגיע מטוקיו לקיוטו היא באמצעות השינקנסן, רכבת הקליע המפורסמת של יפן.
הרכבת בקו טוקאידו מגיעה למהירות שמתקרבת ל־300 קמ״ש.
בניגוד למה שחשבתי לפני הנסיעה, בהחלט מרגישים את המהירות וגם שומעים אותה.
הנסיעה עצמה היא חלק מהחוויה: הרכבת נקייה, מסודרת, נוחה וכמובן יוצאת בזמן.
לא בערך בזמן ולא כמעט בזמן — בזמן.
ככל שהתרחקנו מטוקיו, הנוף השתנה בהדרגה והבניינים העצומים התחלפו באזורים פתוחים וירוקים יותר.
כאשר מגיעים לתחנת קיוטו מבינים מהר מאוד שזו לא תחנת רכבת רגילה.
התחנה הינו מתחם עצום ומודרני, עם רכבות, חנויות, מסעדות ומרכזי קניות.
תחנת קיוטו וקניון AEON
בצמוד לתחנת קיוטו מצאנו את קניון AEON Mall Kyoto, שבו תמצאו חנויות, מסעדות וכל מה שצריך לפני שמתחילים לטייל בעיר.
אם הגעתם מוקדם מדי למלון, אם אתם מחכים לרכבת או אם פשוט בא לכם קצת קניות ואוכל במקום ממוזג, הקניון הוא פתרון נוח מאוד.
זה גם המקום שבו מתחילים להבין את הניגוד של קיוטו: מצד אחד עיר עתיקה עם מקדשים, גיישות ובתים מסורתיים, ומצד שני תחנת רכבת עצומה וקניונים מודרניים.
איפה ישנים בקיוטו?
אנחנו לנו במלון בשם Tabist GROOVE KYOTO OKOSHIYASU.
זהו מלון חמוד ונעים שנמצא בשכונה שקטה ורגועה, הרחק מההמולה של הרחובות הראשיים.
המלון מרוחק בערך 30 דקות הליכה מתחנת קיוטו, אבל עם מונית או Uber הנסיעה אורכת כחמש דקות בלבד.
קיימת גם תחנת רכבת קרובה יותר למלון, Umekoji-Kyotonishi, שנמצאת תחנה אחת בלבד מתחנת קיוטו המרכזית.
למי שמחפש להיות ממש במרכז העניינים, יש כנראה מלונות במיקום נוח יותר.
אבל למי שמעדיף לחזור בערב לאזור שקט, לחדר מאד מרווח ולישון ברוגע, זו יכולה להיות בחירה טובה.
המלון עצמו אינו מלון יוקרה, אבל הוא נעים ומתאים בהחלט לשהייה של יומיים בקיוטו ואף יותר.
רובע גיון – קיוטו שחיפשנו
אחד האזורים החשובים והמעניינים ביותר בקיוטו הוא רובע גיון.
זהו האזור שבו קיוטו מתחילה להיראות בדיוק כמו שדמיינתם אותה: רחובות צרים, בתים מסורתיים, פנסי נייר, מסעדות יפניות וגיישות שמדי פעם עוברות במהירות בין הרחובות.
אנחנו עשינו באזור טיול רגלי ופשוט נתנו לרחובות להוביל אותנו.
גיון הוא אזור יפה ומיוחד, אבל חשוב לדעת שהוא גם תיירותי ויקר.
חלק מהמסעדות באזור מציעות ארוחות במחירים גבוהים מאוד, כך שכדאי לבדוק את התפריט לפני שנכנסים ולא לגלות את המחיר רק בסוף הארוחה.
בקיוטו בכלל וברובע גיון בפרט תראו מאצ'ה בכל מקום: מאצ'ה בשתייה, בגלידות, בעוגות, בממתקים וכמעט בכל דבר שאפשר לצבוע בירוק.
היפנים אוהבים מאצ'ה הרבה (אני לא), אבל כשמגיעים לקיוטו כדאי לפחות לנסות.
פגודת יאסאקה
במהלך הטיול הרגלי הגענו גם לפגודת יאסאקה, אחד המקומות המזוהים ביותר עם קיוטו.
שמה הרשמי הוא מקדש הוקאן־ג'י, אבל רוב האנשים מכירים אותה בשם פגודת יאסאקה.
זוהי פגודה בגובה 46 מטרים, הממוקמת בלב שכונה עתיקה באזור היגאשיאמה.
הדרך אל הפגודה מיוחדת כמעט כמו הפגודה עצמה.
הרחובות העתיקים, הבתים המסורתיים והפגודה שמתנשאת מעליהם יוצרים את אחת התמונות הקלאסיות של קיוטו.
זה מסוג המקומות שלא צריך לעשות בהם הרבה — פשוט ללכת לאט, להסתכל מסביב ולצלם.
זו כנראה תהיה, אחת התמונות הכי יפות שלכם בטיול.
מומלץ להגיע מוקדם בבוקר או לקראת שעות הערב, כאשר הרחובות מעט פחות עמוסים והאזור מקבל אווירה מיוחדת יותר.
פארק מארויאמה ומקדש צ'יון־אין
מפגודת יאסאקה המשכנו ברגל אל פארק מארויאמה, פארק ירוק ושקט שנמצא בסמוך לרובע גיון.
בפארק תמצאו אגם קטן, גשרים, גנים יפניים והרבה פינות נעימות לעצירה.
למרות שהוא נמצא ליד אחד האזורים התיירותיים ביותר בקיוטו, בתוך הפארק האווירה רגועה הרבה יותר.
במהלך ההליכה נתקלנו בפסל גדול של שני סמוראים.
מדובר בסאקאמוטו ריומה ונאקואוקה שינטרו, שני סמוראים שפעלו נגד שלטון השוגון וסייעו לשינוי ההיסטורי שהוביל ליפן המודרנית.
שניהם הותקפו יחד בקיוטו בשנת 1867 ומתו בעקבות ההתנקשות.
מפארק מארויאמה המשכנו אל מקדש צ'יון־אין הסמוך.
כבר בכניסה למתחם פוגשים את שער סאנמון העצום.
השער נבנה בשנת 1619 ונחשב לאחד משערי העץ המרשימים ביפן.
בתמונה קשה להבין עד כמה הוא גדול, אבל כאשר עומדים מולו מרגישים קטנים מאוד.
בתוך המתחם נמצא אולם Mieidō הגדול, אחד המבנים המרכזיים של המקדש, ומעט בהמשך נמצא הפעמון הענק של צ'יון־אין.
הפעמון מתנשא לגובה של 3.3 מטרים ושוקל כ־70 טונות.
הוא כל כך כבד, שבערב ראש השנה היפני נדרש צוות של 17 נזירים כדי להכות בו.
הפעמון מצלצל 108 פעמים, כמספר התשוקות והחולשות האנושיות שעל פי המסורת הבודהיסטית גורמות לנו לסבל.
מידע על מקדש צ'יון־אין | מידע על פארק מארויאמה
מסעדת הבשרים שעומר אהב
אחר הצהריים אכלנו במסעדת Yakiniku Yaruki Shijo Kawaramachi, שנמצאת באזור הרחוב הראשי של קוואראמאצ'י.
מדובר במסעדת יאקיניקו, כלומר בשר שמגיע לשולחן ואתם צולים בעצמכם על הגריל.
במסעדה ניתן להזמין סוגים שונים של בשר, כולל ואגיו יפני.
עומר ממש אהב את המקום, ואם יש דבר אחד שלמדתי מהטיול שלנו ביפן, הוא שכאשר עומר אוהב מסעדה — כנראה שהבשר באמת טוב.
האווירה פחות רשמית מהמסעדות היקרות של גיון והחוויה מתאימה מאוד לארוחה באמצע יום של הליכה בעיר.
Tajimaya – מסעדת הכול כלול
מסעדה נוספת שממנה נהנינו מאוד הייתה Tajimaya.
זוהי מסעדת שאבו־שאבו וסוקיאקי בסגנון אכול כפי יכולתך.
אתם בוחרים את סוג המרק, מקבלים בשר לשולחן ומרכיבים בעצמכם את הארוחה.
מלבד הבשר, ניתן לקחת ירקות, אורז, אטריות, שתייה וגלידה.
כלומר, מגיעים רעבים ויוצאים כבדים.
אנחנו מאד נהנינו, החוויה עצומה, במיוחד כאשר מגיעים עם ילדים או בני נוער שאוהבים לבחור ולהכין בעצמם את האוכל.
אנחנו ממש נהנינו, וזו הייתה אחת הארוחות הזכורות לנו בקיוטו.
לרשת יש כמה סניפים בעיר, ולכן כדאי לבדוק מראש מהו הסניף הקרוב למסלול שלכם.
אולפני טואי – קפיצה ליפן הישנה
אחד המקומות המעניינים בקיוטו הוא Toei Kyoto Studio Park.
למעשה, מדובר בשילוב בין אולפן קולנוע לפארק שעשועים.
במקום נבנו רחובות שלמים שנראים כמו יפן בתקופת אדו ומשמשים לצילומי סרטים וסדרות תקופתיות.
אפשר להסתובב בין המבנים, לראות תפאורות של יפן העתיקה ולהרגיש לרגע שנכנסתם לתוך סרט סמוראים.
בפארק יש גם תכנים הקשורים לנינג'ות, סמוראים ואנימה, ולכן הוא מתאים לא רק לחובבי היסטוריה אלא גם למשפחות ולבני נוער.
זה מקום שמחבר בצורה טובה בין יפן המסורתית לבין תעשיית הבידור היפנית.
מוזיאון המנגה של קיוטו
אם אתם או הילדים שלכם אוהבים מנגה, כדאי להכיר גם את מוזיאון המנגה הבינלאומי של קיוטו.
המוזיאון מציג את ההיסטוריה של המנגה ואת המקום שהיא תופסת בתרבות היפנית.
חלק גדול מהמבנה מכוסה במדפים עמוסים בספרי מנגה מתקופות שונות.
גם מי שאינו קורא יפנית יכול ליהנות מהאיורים, מהתערוכות ומההבנה שמנגה ביפן היא לא רק קומיקס לילדים.
מדובר בתעשייה עצומה ובחלק משמעותי מהתרבות המקומית.
האם יומיים בקיוטו מספיקים?
קיוטו היא עיר שאפשר להעביר בה כמה ימים ולבקר במקדשים, גנים, מוזיאונים ושכונות נוספות.
אבל אם יש לכם רק יומיים, עדיין כדאי להגיע.
ביומיים שלנו הצלחנו להרגיש את האווירה השונה של העיר, לטייל בגיון, לראות את פגודת יאסאקה, לבקר במקומות שמעניינים גם בן 18 וכמובן לאכול טוב.
קיוטו הייתה עבורנו הצד המסורתי של יפן.
אם טוקיו היא תל אביב — גדולה, מהירה, מודרנית ולא עוצרת לרגע — קיוטו היא ירושלים: עתיקה, מיוחדת, תיירותית, יקרה במקומות מסוימים ומלאה בהיסטוריה בכל רחוב.
וזו בדיוק הסיבה שכדאי לבקר בשתיהן.