יבוזנה – יאבוז'נו – Jaworzno

יבוזנה, טיול שורשים עם תגלית מפתיעה בסוף.

סבא וסבתא שלי מצד האמא עלו לארץ מפולין בשנות ה-20 המאוחרות, לפני עליית הנאצים לשלטון.

רוב המשפחה שלהם נשארה בפולין מבלי לדעת מה עומד לקרות באירופה כעבור שנים מספר.

המשפחה היתה ברובה בוורשה וחלקה השני בקרקוב ופרבריה

וכך הם ניהלו את חייהם עד שבאו הגרמנים והשמידו את כל המשפחה.

המשפחה שלי בארץ לא ידעה את מה שעלה בגורלם

ולכן עם תום המלחמה הם הניחו שכולם הושמדו בשואה.

באפריל 2003 נסעתי יחד עם אימי ואחותי לטיול שורשים בפולין,

תחילה נחתנו בוורשה ונהנינו עד מאד מהעיר ומה שיש לה להציע לתייר.

אחרי-כן המשכנו ברכבת לקרקוב ההיסטורית עם הבתים הישנים

ושילבנו יום של ביקור במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו.

היה לנו יום פנוי נוסף, שאותו החלטנו להקדיש לביקור ביבוזנה אשר נמצאת כ-40 דקות נסיעה ברכבת מקרקוב.

כל המשפחה חייתה שנים רבות ביבוזנה (ניתן לכתוב גם יאבוז'נו או יבוזנו).  

סבא שלי היה האחרון שחי שם לפני שעלה לארץ בגיל צעיר והשאיר שם את משפחתו אשר התפרנסה מעבודה במעדניה שמוקמה בפאתי מכרות הפחם שפעלו באזור.

ראשי פרקים

כיצד מגיעים ליבוזנה

הגענו ליבוזנה מוקדם בבוקר וגילינו להפתעתנו שהעיירה שחשבנו לקטנה כבר איננה קטנה, אלא עיר מתפתחת עם 2 תחנות רכבת.

קו הרכבת הוא הקו שעובר בין קרקוב לעיר קטוביץ.

לקחנו מונית מתחנת הרכבת ונסענו למרכז העיר יבוזנה.

יבוזנה , יבוזנו , יאבוז'נו הן כולן צורות כתיבה והגייה נכונים של אותה העיר, הכל שאלה באיזה שפה היא נאמרת.

מרכז העיר יבוזנה / יאבוז'נו / יבוזנו

מרכז העיר התגלה כמקום מאוד נחמד ויפה עם חנויות רבות,

מדרחוב סטייל שינקין ואווירה כיפית,

ואפילו בית קפה `קפה עלית` עם קפה ושוקולד מישראל. 

מרחוק ראינו שלט של `מוזיאון יבוזנה` והחלטנו לשים פעמינו לעבר המוזיאון,

בתקווה לדלות קצת מידע על ההיסטוריה של המקום ובעיקר ההיסטוריה של היהודים אשר גרו שם לפני מלחמת העולם השנייה,

ואולי להפתיע את עצמנו ולגלות קצת מידע על המשפחה שלנו.

מוזיאון יבוזנה

במוזיאון יבוזנה (הכניסה חינם), שהוא למעשה קומה אחת עם כמה חדרים קטנים מעל הספרייה העירונית,

לא היה הרבה מה לראות חוץ מכמה מוצגים מתוך מכרות הפחם,

אשר נסגרו כמה שנים לפני-כן,

וקערת פסח אשר העידה על הימצאות יהודים בעיירה בעבר.

דיברנו עם הפקידה וניסינו לדלות מידע לגבי הנקודה היהודית.

היא לא ידעה אנגלית וכך היא קראה למנהל המוזיאון, שקרא לעובדי הספרייה.

תוך כרבע שעה התקבצו סביבנו כ-5 מעובדי המקום, אנשים חביבים ומלאי רצון לעזור לנו.

הם סיפקו לנו נקודות ציון להתמצאות בעיר, גלויות ותמונות מהעבר ושלחו אותנו למקומות שבהם היו יהודים,

כמו בית הכנסת של העיירה וה`חדר` של העיירה ובית הקברות אשר נמצא בשולי העיר ושלפי ידיעתם סגור זה זמן רב.

האזור היהודי יבוזנה

תחילה הלכנו למה שהיה בעבר בית הכנסת, והיום זה מספרה.

אחרי-כן הלכנו ל`חדר` שהיום הוא בית מגורים ודמיינו לעצמנו את סבא שלי וההורים שלו,

המשפחה שלהם והחברים שלהם ואת כל הקהילה היהודית משחקים שם תופסת, מחבואים וגם מתפללים.

בית הקברות היהודי של יאבוז'נו

ראינו שעדיין צהריים ויש לנו זמן והתחלנו ללכת לכיוון בית הקברות היהודי שנמצא מחוץ לאיזור המאוכלס והישן של העיר.

אחרי הליכה בחום של כחצי שעה, הגענו לסופה של העיר וראינו מרחוק כנסייה שבנויה לגובה ולידה איזור קטן מוקף חומה,

בערך 20 מטר על 100 מטר, ובתוכו עצים רבים שמטילים צל על האזור כולו.

מבחוץ ראינו מגן דוד וידענו שהגענו לבית הקברות המקומי של יבוזנה.

התקדמנו לעבר שער הכניסה ולהפתעתנו, או הרבה יותר נכון להגיד- למזלנו הרב,

באותו יום היה שם איש נחמד שעבד בגינון ובשימור של בית הקברות (כנראה במימון פרטי של יהודי עשיר).

ביקשנו ממנו רשות להיכנס לתוך המתחם ובתוכו ראינו כ-200 קברים של יהודי יבוזנה,

קהילה קטנה שחיה בעיירה עד שהגיעו הנאצים לפולין, ושלא נשאר ממנה אף לא אדם אחד. 

תגלית בבית הקברות היהודי של יבוזנה

התחלנו להסתכל קבר קבר ולקרוא את השמות ולנסות להבין מי היה כל אדם ואדם ואיזה ברכה נכתבה עליו.

הקברים כולם היו כתובים בעברית ברורה עם תאריכים עבריים ונדמה היה שהזמן שעבר מאז לא פגע ברוב המצבות שהשתמרו.

וכך בעודנו עוברים מצבה אחר מצבה, גילינו את מה שנהיה לשיא הטיול.

עמדנו מול מצבה שנראתה מאוד שמורה וקראנו את השם של הנפטר ואת מה שנכתב עליו ואת השנה שבה מת- 1931, והכל התחבר כמו פאזל- זה היה הסבא של אמא שלי  

אתם יכולים לתאר לעצמכם את סערת הרגשות שעברה עלינו עם הגילוי הזה.

72 שנה אחרי שנפטר וכאשר במשך כל השנים האלה המשפחה חשבה שהוא מת כמו כולם בשואה,

ופתאום הנכדה שלו עם הנינים שלו חוזרים לעיירה שבה הוא גדל ומגלים את הקבר שלו.

מיד התקשרנו למשפחה בישראל וביחד עשינו על מיני חישובים והעלינו השערות שלא אחרו להגיע- אכן זה היה האיש.  

כמה מצבות ליד התגלה הקבר של הדודה של סבא שלי,

דבר שעוד יותר הימם אותנו והוסיף עוצמה לכל האירוע המרגש הזה והלא צפוי בכלל.

התייחדנו עם שני הקברים האלה והצטערנו מאוד שלא הבאנו נרות נשמה.

שהינו שם חצי שעה והתחלנו לשים פעמינו חזרה לקרקוב לפני שתשקע החמה ויסתיים יום שאני ומשפחתי לא נשכח לעולם.

בליבי נשבעתי שאם אי-פעם אגיע לפולין שוב, אני אבוא לבקר את סבא רבא שלי שוב.  

קריאה נוספת

אחריי 12 שנה הגעתי שוב לפולין ושוב ליבוזנה. אתם מוזמנים לקרוא על הטיול שורשים לפולין השני שלי

המדריף המקיף לורשה, מומלץ מאד!

על לובלין שמעתם?

מה השם זמושץ אומר לכם?

על עיר המרפא קרפינסקה טופליצה שמעתם?

לטייל עם אמא שמוגבלת פיזית בפוסט הבא