5 ימים באוויר ובשדה תעופה
ביום חמישי, 5 לאוקטובר, הגעתי בשעה 14:00 לבוגוטה, קולומביה
בשביל לעלות על טיסה של איבריה למדריד ומשם קונקשיין מהיר הביתה.
בזמנו שילמתי על הטיסה הזו 1600 דולר כי ידעתי שהיא הכי מהירה הלוך ושוב.
לפי התוכנית המקורית, הטיסה הייתה אמורה לצאת ביום חמישי בשעה 17:00 מקולומביה
לנחות בשדה תעופה של מדריד באראחאס ביום שישי בשעה 10:00
מיד אחריי זה הייתי אמור לעלות על הטיסה של יום שישי בשעה 11:40
ולנחות בישראל בשישי בשעה 17:30
זאת הייתה התוכנית מקורית, מה כבר יכול להשתבש?
תוכן עניינים – 5 ימים באוויר ובשדה תעופה
היום ראשון והשני – קולומביה
בקולומביה, ביום חמישי בשעה 17:00, הודיעו איבריה שיש בעיה טכנית במטוס ואנחנו מחכים לעדכונים.
במשך כל היום ועד ליום שישי בשעה 05:00 בבוקר ישבנו כל נוסעי הטיסה על רצפת השדה תעופה.
בשעה 5 בבוקר יום שישי הודיעו שהתקלה תוקנה
בשעה 7 בבוקר יום שישי המטוס המריא לכיוון מדריד.
הטיסה נחתה ביום שישי בשעה 23:00 במדריד, בשדה תעופה באראחאס, טרמינל 4
כמובן שאת טיסת ההמשך פספסנו.
בשעה 1 בלילה של יום שבת שלחו אותנו מאיבריה למלון לישון את הלילה.
קיבלנו טיסת קונקשיין ביום שבת בשעה 11 בבוקר.
היום השלישי – מדריד
בשעה 7 בבוקר, יום שבת, קמתי בשביל להתכונן לטיסה
כהרגלי, פתחתי את הטלפון כדי להתעדכן
מתעדכן ולא מאמין, מסרב לקלוט את מה שרואות עיניי- מתקפת טרור על ישראל.
בשבת, בשעה 9 כבר הייתי בשדה במדריד ועד 11 בבוקר המטוס היה מוכן להמראה,
כל הנוסעים התיישבו והמטוס נכנס למסלול לקראת המראה
אחריי כמה דקות על המסלול הודיע הקפטן שהוא מצטער
אבל הטיסה הזו בוטלה בגלל המצב בישראל וחזר לטרמינל.
בטרמינל אמרו לנו שאנחנו נחזור לבתי מלון ונתעדכן מול איבריה.
מאותו רגע, איבריה עברה למצב של כאוס, חלק מהנוסעים החלו לבכות
כאשר רוב הישראלים התנהגו בצורה מופתית ושמרו על סדר.
בהמשך היום עוד ועוד טיסות ועוד ועוד קונקשנים של איבריה התווספו למאות הנוסעים שתקועים במדריד.
העובדים של איבריה עמדו בפני מסת נוסעים שדורשים לדעת מה קורה ואיך מתקדמים מכאן
בתי המלון שסופקו על ידי איבריה היו מלאים במאות ישראלים
והכאוס חגג.
קבוצות ווטסאפ של ישראלים ויהודים במדריד נפתחו במטרה לתת תמיכה לכולם
אם זה בעזרה בלינה ואם זה במידע על טיסות.
אל על לא נראתה בתחילה בשטח בגלל יום השבת ורק מיום ראשון התחילה להראות נוכחות.
איבריה בכלל לא חשבה על לטוס לישראל וכולם היו אובדי עצות.
Photo by Ricky Esquivel on Pexels.com
היום הרביעי – מדריד
ביום ראשון חזרנו מאות ישראלים לשדה בתקווה לקבל מידע ולמצוא טיסה לארץ.
איבריה פתחו לנו 2 דלפקים במיוחד לישראלים וכולם עמדו בתורים הארוכים והאינסופיים.
לבסוף שובצו כולם בטיסה אחת של השעה 17:00 ושמו את כולם בסטנד ביי.
חזרנו למלון ואז נפוצה שמועה שיש עוד טיסה בשעה 11 בבוקר יום ראשון
שוב חזרנו לשדה וגילינו שאכן יש טיסה כזו והיא כבר מלאה,
כמו כן גילינו שהטיסה של 17:00 ששובצנו אליה בסטנדביי בוטלה,
במקום זאת קיבלנו שיבוץ סטנד ביי לטיסה של 11 בבוקר.
באותו רגע החלטתי שאני לא מסתמך על איבריה ולנוכח כמות האנשים האינסופית שממתינה לטיסה
וקניתי טיסה לאתונה דרך מלאגה (2 טיסות נפרדות) מתוך תקווה שמאתונה יהיה יותר קל להתקדם לכיוון ישראל.
בינתיים הטיסות לישראל כולן בוטלו, אל על הוציאה טיסה אחת בשעה 11 בלילה ואליה נכנסו רק חיילים או כאלה עם צו 8.
בשעה 11:30 בלילה ביום ראשון, רגע לפני שעליתי לישון את הלילה במלון שאיביריה סיפקה
נכנסה בחורה ללובי ואמרה שהיא חזרה מהטרמינל ולטענתה איבירה פתחה טיסת חילוץ של 7 בבוקר יום שני.
ישר לקחנו כמה חברה מונית לשדה, הגענו לטרמינל ושם נמסר לנו שהטיסה כבר מלאה וכל מי שבא נכנס לסטנדביי.
נרשמנו כולנו לסטנדביי של 7 בבוקר וסיכמנו שנגיע ב-3 בבוקר לטרמינל.
Photo by Oleksandr P on Pexels.com
היום החמישי והאחרון – מדריד והביתה
את הלילה כבר לא ישנתי, במקום זאת כתבתי את הפוסט הזה
בשעה 3 בבוקר ביום שני כבר הייתי בטרמינל יחד עם מאות ישראלים
שהשמועה על הטיסה המיוחדת של איבריה הגיעה לאוזניהם.
תחילה עלו כל אלה שהיה ברשותם כרטיס עלייה למטוס,
ואז הגיע תור הסטנד ביי ולשמחתי גם אני קיבלתי קיבלתי כרטיס עלייה למטוס.
אתם לא יכולים להבין את התחושה של לקבל כרטיס בורדינג לטיסה
מעולם לא הייתי שמח כמו התחושה שיש לך מקום, שהברקוד מאשר לך להיכנס לשרוול
והתחושה שיש לך כסא ואף אחד לא יוציא אותך ממנו עד הארץ.
הטיסה הייתה שקטה, אנשים התכנסו בתוך עצמם
רגע אחריי שנחתנו בבן גוריון התקבלה ידיעה שחצי שעה לפני כן נורו טילים לעבר בן גוריון
ולמזלנו איבריה נחתה למרות זאת ולא ביטלה או הזיזה את יעד הנחיתה.
Photo by Miguel Ángel Sanz on Unsplash
למי להודות
ברצוני להודות לחברת איבריה שנהגה לאורך כל הדרך בהגינות כלפיי נוסעיה
שיכנה אותנו במלונות טובים ליד שדה התעופה ודאגה לנו לארוחות לכל אורך הדרך
ואף הוציאה טיסות לישראל כאשר אף חברה לא עשתה זאת, מלבד הישראליות.
אני חושב שיהיה נכון גם לציין לשבח 2 בתי מלון במדריד שמלבד היותם טובים ונעימים,
התנהגו בצורה מלטפת ונעימה כלפיי כל הישראלים הרבים ודאגו לכל צרכיהם.
מן הראוי שאמליץ עליהם לכל מי שמחפש בית מלון בקרבת שדה התעופה של מדריד
ולבסוף והכי חשוב, אני רוצה לנחם ולהשתתף בצערם של כל המשפחות
שיקירהם נרצחו במהלך הימים של מלחמת חרבות הברזל
ולחזק את חיילי צהל, כוחות הביטחון והאזרחים שעומדים בגבורה אל מול כוחות הרשע
שמחתי לקרוא שהתנהגו כלפי הישראלים בהגינות ואכפתיות וטוב ששבת לארץ.
בהחלט. היה ראוי לציין את איבריה שהיו לצידנו לכל אורך הדרך.
ויותר חשוב היה לחזור כמה שיותר מהר